כשקשישים סובלים מבעיות בשמיעה זה יכול להשפיע לרעה על היבטים שונים בחייהם, כמו למשל: על ירידה קוגניטיבית, על הסיכוי להתפתחות דמנציה, על מצבם הנפשי, בידודם החברתי ומידת הפעלתנות שלהם.
כל זה יכול להימנע ע”י התאמת מכשירי שמיעה לאחר בדיקת שמיעה מקצועית, כמו למשל במכון “אופקים שמיעה”.
מכשירי השמיעה יחזירו לקשיש את איכות חייו ויתמכו ברווחתו האישית.

הקשר בין חוש השמיעה ל- תפקוד קוגניטיבי

יכולת קוגניטיבית היא המסוגלות השכלית ומכלול היכולות השכליות  של האדם המתפתחים לאורך חייו.
יכולת זו מושפעת גם מתהליכים גופניים ונפשיים שהאדם עובר.
כך שהמוח, אשר משתמש בין השאר בחוש השמיעה כדי לעבד את הסביבה וליצר עימה תקשורת  – אינו יכול להשתמש יותר בחוש השמיעה בצורה טובה ותקינה כמו בעבר.
בשל כך, היכולת להבין, לעבד ולסווג את האינפורמציה המתקבלת נחלשת ונפגעת כתוצאה מכך.
בנוסף, אדם שלא שומע טוב מאבד אט אט את הרצון שלו להיות בסביבה חברתית ולהיות פעיל כבעבר, משום שהוא מתקשה לעקוב אחר מה שנאמר לו ואחרי מה שאנשים אחרים מדברים ביניהם.
מצבו הנפשי מושפע לרעה בעקבות כך, דבר שגם משפיע לרעה על תפקודו של המוח.
הקשר בין פגיעה בשמיעה לבין פגיעה קוגניטיבית הינו עקיף, אך שני האלמנטים הללו בהחלט קשורים זה לזה.

 

בעיות שמיעה בגיל המבוגר
מכשיר שמיעה

מחקרים הצביעו על כך שירידה בשמיעה מתחילה כבר אחרי גיל 40 ,
אבל היא לרוב אינה משמעותית ולכן אינה משפיעה על תפקודו של האדם.
בקרב בני 65 ומעלה כ-30% מהקשישים סובלים מקשיי שמיעה בדרגות שונות.
ככל שעולה הגיל – עולה הסיכוי ל-בעיות שמיעה עד מצב של הכפלת השכיחות בירידה בשמיעה כל עשור.
כך, שבקרב קשישים מעל גיל 70 שכיחות בעיות השמיעה עולה לכ- 60%.
אם נרצה לתרגם את האחוזים למספרים, נוכל לומר, שכיום כ-450 מיליון קשישים בעולם סובלים מבעיות שמיעה, כשהצפי הוא שבשנת 2030 יגדל מספרם ל -630 מיליון.
למרות הנתונים הללו, המציאות בשטח היא שפחות מ-20% מהקשישים הסובלים מבעיות שמיעה מטופלים או ניגשים לאבחון שמיעה – וחבל.
מה שמאפיין קשישים שכן מטפלים בבעיית השמיעה שלהם זה שהם שייכים למעמד סוציואקונומי גבוה.
נתונים אלו הינם מדאיגים משום, שברור כי ירידה בשמיעה משפיעה לרעה על איכות החיים של הקשיש ומזיקה למצבו הנפשי.
כשקשיש ניגש לאבחון שמיעה מוצע לו פתרון בדמות מכשירי שמיעה, שיכולים לסייע לו רבות ולשפר את שמיעתו ואת תפקודו הכללי.

 

בעיות שמיעה כגורם סיכון להתפתחות דמנציה

תופעות של דמנציה וליקוי שמיעה אצל קשישים הינן שתי תופעות ששכיח למצוא יחד.
מחקרים שנעשו על הקשר בין שתי התופעות הללו מצאו, שהשכיחות לסבול מבעיות שמיעה גבוהה פי שתיים בקשישים הסובלים מדמנציה.
הם אף מצאו נתון מעניין נוסף – שעוצמת בעיות השמיעה קשורה לרמת הדמנציה ושככל שעולה חומרת בעיית השמיעה כך עולה הסיכוי לפתח דמנציה.
עם זאת, המחקרים עדיין לא הצליחו להוכיח האם שיקום שמיעה מוקדם יכול למנוע דמנציה.

קיימות כמה תיאוריות מדעיות שמנסות להסביר את הקשר בין תפקוד קוגניטיבי ובעיות שמיעה:

  • כשאדם סובל מליקוי בשמיעה הוא צריך להשקיע מאמץ קוגניטיבי גדול מהרגיל בעיבוד הנתונים השמיעתיים שהוא קולט.
    מאמץ זה עלול לגרום להתפתחות תהליכים נוירולוגיים שונים המעלים את הסיכוי לדמנציה.
    כמו כן, אותו מאמץ קוגניטיבי בא על חשבון השקעה בתהליכי חשיבה אחרים, כמו למשל תהליכי זיכרון ועיבוד מידע.
  • לאנשים עם ליקויי שמיעה ודמנציה נוצרים שינויים מבניים ותפקודיים במוח, עד מצב של ניוון מוחי באזור המוחי האחראי על העיבוד השמיעתי.
  • קשישים הסובלים מבעיות שמיעה נוטים להפחית עד להימנע מלקיחת חלק בפעילויות חברתיות.
    בשל כך, הם נחשפים לפחות גירויים סביבתיים וקוגניטיביים ומעלים בכך את הסיכון לדמנציה.
  • כשקשיש חש מבודד וללא מערכת תמיכה חברתית הסיכוי שלו לפתח דמנציה עולה.

 

מה ניתן לעשות ?

  1. לפנות בהקדם האפשרי לבירורים רפואיים ולבדיקת שמיעה:
  • להתייעצות ראשונית לגשת לרופא משפחה ולספר לו על הירידה בשמיעה. הרופא יחליט אם יש להמשיך את הבירור ובאיזו דרך.
  • קרוב לוודאי שרופא המשפחה יפנה את הקשיש לבדיקת רופא אף – אוזן – גרון שיבדוק בצורה מעמיקה יותר את הבעיה.
  • אם יהיה צורך, רופא אף אוזן גרון יפנה את הקשיש לבדיקת שמיעה במכון שמיעה מקצועי.
  • ביצוע אבחון שמיעה במכון השמיעה – כדי לאבחן את הבעיה הגורמת לירידה בשמיעה וקביעת מידת הירידה וחומרתה בשתי האוזניים.
    בהתאם לנתונים שייאספו יותאמו לקשיש מכשירי שמיעה לשיקום שמיעתו או יוחלט על אמצעי שיקום אחרים, כגון: שתל שבלול, שתל עצם או עזרי שמיעה אחרים.

 

  1. להקפיד להרכיב באופן קבוע את מכשירי השמיעה
    שימוש יומיומי ועקבי במכשירי השמיעה היא הדרך הטובה ביותר לטפל בלקויי השמיעה.
    זו גם הדרך הנכונה להקטין את הסיכוי ללקות בדמנציה כתוצאה מירידה בשמיעה ולמנוע ירידה קוגניטיבית.