תופעת הטינטון היא תופעה כשקשה לחיות איתה והיא משבשת את איכות חייו של האדם הסובל ממנה.
אין ספק, שלחיות עם צלילי מטריד הנשמע באוזניים או בראש – גורם למצוקה נפשית ומקשה על חיי היומיום.
הטינטון אופייני במיוחד לאוכלוסייה המבוגרת ושכיחותו עומדת על כ-15% מכלל אוכלוסייה זו. מרכיב משמעותי בהתפתחות הטינטון הם בעיות שמיעה.
לכן, חשוב מאד לבצע בדיקת שמיעה ולטפל בבעיה אם קיימת ע”י התאמת מכשירי שמיעה, גם כדי לשפר את הירידה בשמיעה וגם כדי לשפר את בעיית הטינטון.
מה זה טינטון (טיניטוס)?
טינטון הינו תופעה שבה שומעים רעש באוזניים למרות שלא קיים כל מקור רעש חיצוני.
האדם הסובל מהטינטון שומע רעש, צלצול, המהום, שריקה או זמזום שבעצם מגיעים ממקור פנימי בתוכו.
את הטינטון הוא שומע בראשו או באוזניו.
הטינטון נשמע יותר בעת עייפות. כשהאדם הולך לנוח התופעה מחמירה ומקשה עליו להירדם. הסיבה לכך היא, שבשעת מנוחה יש פחות רעשי רקע ולכן אין משהו שיסיח את דעתו של האדם מהטינטון.
לטינטון השפעה שלילית על איכות החיים של הסובל ממנו.
הלוקים בתופעה זו מדווחים על קשיי ריכוז, קשיי הרדמות ועל דיכאון.
הטינטון מהווה עבור האדם השומע אותו – מצב של סבל מתמשך.
סוגים שונים של טינטון
טינטון סובייקטיבי – צלילים שרק האדם המתלונן על הטינטון יכול לשמוע.
טינטון אובייקטיבי – האדם שומע צלילי גוף, כמו למשל: קול זרימת הדם, תנועות של שרירים קטנים ועוד.
טינטון אקוטי – טינטון אקוטי מופיע בצורה פתאומית, אולם נעלם באותה מהירות שהופיע.
טינטון כרוני – טינטון כרוני הוא טינטון הנמשך מעל לחצי שנה.
טינטון מפוצה – נקרא כך כשהחולה למד לחיות עם תופעת הטינטון בצורה טובה באופן יחסי.
טינטון לא מפוצה – כשהטינטון משבש מאד את איכות חייו של הסובל ממנו.
מהם הגורמים לטינטון ?
- הזדקנות הגוף – תופעת הטינטון אופיינית לגילאים מבוגרים ושכיחותה עולה עם הגיל.
- ירידה בשמיעה בעקבות פגיעה בעצב השמיעה – גורמת לפעילות יתר של עצב השמיעה ולכן הטינטון נחשב לפגיעה בפעילות עצבית.
הפגיעה בתאי העצב שבאוזן, תגרום לכך שהיא תייצר זרם לא תקין של אותות עצביים. את האותות הללו מתרגם המוח לטינטון. - הפרעות שונות באוזניים – מצבים של פקק הנוצר כתוצאה משעווה באוזן, נוזלים באוזן התיכונה, פגיעה בשבלול האוזן או דלקת באוזן החיצונית.
- היחשפות מתמדת לרעש חזק או לרעש פתאומי חזק מאד.
- אוטוסקלרוזיס – תופעה שבה העצם באוזן התיכונה גודלת באופן לא תקין ויוצרת פגיעה בשמיעה.
- הפרעת דחק פוסט-טראומטית בעקבות שירות צבאי או מלחמה.
- מחלת מנייר – מחלה הפוגעת באוזן הפנימית וגורמת לבעיות יציבות ולחרשות חלקית.
- אנמיה – כשיש לאדם כמות תאי דם אדומים קטנה מדי, הדם נעשה דליל וזורם בקצב מהיר בכלי הדם. את זרימתו המהירה ניתן לשמוע כטינטון.
כשיש קרע בעור התוף. - גורמים נדירים: בעקבות פגיעת ראש, גידולים, תופעת לוואי של תרופות, יתר לחץ דם ועוד.
סימפטומים אופיינים
הסימפטומים נעים בין סימפטומים חלשים לסימפטומים של רעשים חמורים.
גם יכולתו של כל אדם להתמודד עם התופעה המטרידה הזו משתנה ממקרה למקרה.
ניתן לתאר את הסימפטומים כך:
- רעש הדומה להמהום, צלילים או זמזום.
- רעשי גוף, כגון: שמיעת דופק, רעשי נוזלים וכדו’.
- משפיע לרעה על השינה
- יוצר מצבים של חולשה וחוסר אנרגיה
- מפריע לריכוז, לזיכרון,
- משפיע על מצב הרוח, עלול ליצור חרדה והתפתחות מצב דיכאוני
איך מאבחנים ?
מכיוון שלא ניתן לשמוע את הטינטון, מסתמך האבחון על דיווחו של האדם הסובל ממנו.
לרוב שולח הרופא את האדם לבדיקת שמיעה וכן לבדיקות נוספות (בדיקות יציבות, צילומי אוזניים, CT או MRI).
מהו חוק ה 80-80 ?
חוק זה מדבר על כך, ש- 80% מהאנשים הסובלים מטינטון חווים גם קושי בשמיעה, ו- 80% מהאנשים שסובלים מבעיות שמיעה יחוו גם טינטון. למרות הנתונים הגבוהים הללו מסתבר, שהרבה מהסובלים מטינטון אינם יודעים שמכשירי שמיעה הם הפתרון היעיל והטוב ביותר לבעייה זו.
מדוע חשוב לבדוק את השמיעה?
המחקרים הרפואיים על הקשר בין בעיות שמיעה לתופעת הטינטון מצביעים כולם על אותה המסקנה: הרכבת מכשירי שמיעה משפרת את מצב הטינטון.
עם הרכבת מכשירי השמיעה, ברוב המקרים נצפית הקלה בסימפטומים של הטינטון, בעוצמתו ובמצב הנפשי של החולים כתוצאה מכך.
המחקרים הראו גם, שמכשירי השמיעה עזרו לאנשים אלו לבצע משימות קוגניטיביות ומשימות הקשורות לזיכרון וכן גם שיפרו את איכות השינה.
הסבר החוקרים לכך הוא, שההקלה הן בירידה בשמיעה והן בחומרת הטינטון, מפנה אצל האדם משאבים מוחיים ומביאה להקלה רגשית.